top of page
  • תמונת הסופר/תZiv Nissan

הגנת הצומח בגן הנוי

מגוון המזיקים הפוטנציאלי לצמחים הינו עצום וכולל יונקים, חרקים, נמטודות, פטריות, חיידקים ווירוסים. צמחים חשופים תדיר לנסיונות תקיפה מצד מזיקים וגורמי מחלות ובמרבית המקרים מצליחים להגן על עצמם בעזרת תגובות ביוכימיות ומכאניות הנשלטות ע"י מערכת החיסון הצמחית. במקרים בהם לצמח רגישות גנטית למזיק מסויים או לחילופין במצב בו צמח שרויי במצב עקה (stress) בשל תנאי הסביבה או שרוי במצב בריאותי ותחזוקתי נמוך ואינו מסוגל להגן על עצמו,צמחים עלולים לסבול ממזיקים ומחלות ואף להתנוון לחלוטין.

בעידן הגלובלי בו אנו חיים מגוון המינים הפולשים משגשג, שינויי אקלים קיצוניים מתעצמים והתחממות הגלובלית מואצת, עצים וצמחים חשופים יותר למצבי עקה ומתקשים להגן על עצמם מפני מחלות ומזיקים.

במאמר זה, נציג פגעים נפוצים בשטחי הנוי ואת דרכי הזיהוי שלהם.



מזיקי עלווה ופרי


כנימות עלה ישנם סוגים רבים של כנימות עלה והם תוקפות מגוון רב של סוגי צמחים כגון מיני ירקות ופרחים, צמחי ועצי נוי ועצי פרי. כנימות הן חרקים קטנים אורכם כ-2 מ"מ, גופן בצורת אגס וצבען משתנה בין ירוק, צהוב, חום ושחור. הן מפתחות מושבות צפופות בתחתית העלה או לאורך הענפים ובדרך כלל מעדיפות צימוח צעיר ורענן. הן ניזונות על ידי מציצת נוזלי הצמח, מפריעות לצימוח תקין מחלישות את הצמח וגורמות לקיפולי עלים. את עודפי הסוכרים הן מפרישות כטל דבש אשר סותם את פיוניות העלה, מהווה מצע להתפתחות פטריית הפייחת שגורמת להשחרת הנוף ופוגעת ביכולת של הצמח לבצע את תהליך הפוטוסינתזה. בנוסף, כנימות עלה הן וקטור להעברה של וירוסים ומחלות צמחים. כנימות עלה בעלות קצב ריבוי מהיר במיוחד ובמרבית המקרים האוכלוסייה מורכבת מנקבות בלבד שמשריצות בין 3-6 ולדות כל יום. הפרטים הצעירים מתחילים ליזון מהצמח מיד לאחר היוולדם ומגבירים את הנזק בהתאם לגודל האוכלוסייה. כנימות עלה נטרפות על ידי אויבים טבעיים כמו מושיות, ארינמל, זבוב רקום כנף וצרעות טפיליות. במקרים בהם אוכלוסיית הכנימות גבוהה קצב הטריפה של האויבים הטבעיים אינו מספיק לבקרת האוכלוסייה ובהתאם נדרשת התערבות לשם הדברתם.

כנימות עלה ברימון
כנימות עלה ברימון

מושית היא אויב טבעי יעיל של כנימות עלה
מושית היא אויב טבעי יעיל של כנימות עלה

כנימות קמחיות כנימות קמחיות שייכות למשפחת העל שנקראת כנימות מגן. בארץ ידועים עשרות סוגים של כנימות קמחיות ביניהן קמחית ההדר, קמחית מנוקדת, קמחית הסולניים קמחית הברוש ועוד. כנימות אלו בעלות טווח פונדקאים רחב והן תוקפות בין היתר תבלינים, עצי פרי וצמחי נוי רבים. גוף הכנימה בצורת ביצה והוא מכוסה בגדילי שעווה באורכים שונים, דרגות הצעירות של הכנימה בעלות יכולת תנועה בעוד שתנועת הכנימה הבוגרת מוגבלת. נקבה בוגרת מטילה ביצים בתוך שק שעווה, מהביצה בוקע זחלן צהבהב בעל שש רגליים וללא מעטה שעווה. בתנאים אופטימליים הקמחית משלימה מחזור חיים מביצה לבוגר תוך כ-30 יום. כנימה קמחית גורמת נזק ישיר על ידי מציצת מוהל הצמח מצינורות ההובלה. הנזק מתבטא בהצהבה של העלווה ולעיתים בנשירת עלים. כמו כן, נגרם נזק עקיף מפטריית פייחת שמתפתחת על טל הדבש המופרש על ידי הקמחיות. פייחת גורמת לנזק אסתטי וכן פוגעת ביכולת הצמח לייצר סוכרים בתהליך הפוטוסינתזה. בנוסף, טל הדבש מושך בעצי פרי מזיקים נוספים כגון עש החרוב ועש קליפת ההדר. לקמחיות אויבים טבעיים יעילים ביניהם ניתן למנות את צרעת האנגירוס ואת מושית קריפטולמוס.



קמחית בוגרת על עלה של תרד
קמחית בוגרת על עלה של תרד


כנימות קמחיות על רימון
כנימות קמחיות על רימון


כנימות עש משפחת כנימות העש מונה מספר רב של סוגים, המוכרות שביניהם הן כנימת עש הטבק, כנימת עש מקננת, כנימת עש צמרית וכנימת עש הרימון. שם המשפחה בעברית נגזר מצורת הבוגרים להם שני זוגות כנפיים מכוסות בשעווה לבנה המקנה להם מראה דומה לזה של עשים קטנים. כנימות עש גורמות נזק למינים רבים של גידולי ירקות, גידולי שדה, פרחים, צמחי נוי ועצי פרי. לכנימה הבוגרת גוף צהוב וכנפיים שקופות המכוסות שעווה לבנה ואורכה כ-1 מ"מ. בדרך כלל הביצים מוטלות בצברים בצורת קשת או עיגול על הצימוח הצעיר. הנקבה מטילה בין עשרות למאות ביצים במהלך חייה, כתלות בתנאי הסביבה ובסוג הצמח הפונדקאי. הזחלן בעל שש רגליים וזוג מחושים, לאחר בקיעתו מהביצה הוא נע על פני העלה, מתמקם בסמוך לצינורות ההובלה ומתחיל להיזון מנוזלי הצמח. מחזור חיים של כנימת עש הטבק מביצה לבוגר בתנאים אופטימליים הוא כשלושה שבועות. כנימות העש גורמות נזק ישיר בשל מציצת מוהל הצמח מצינורות ההובלה, נזק עקיף נגרם בשל התבססות פייחת על הפרשות הכנימה. כנימות עש הם וקטורים להעברת וירוסים כגון וירוס צהבון האמיר שמועבר על ידי הכנימה לצמח העגבנייה. בהתקפות קשות מבחינים במופע של הצהבת עלים וקיפול עלים.


עש שיח היסמין זחל עש שיח היסמין ניזון בעיקר מעלים של עצי זית צעירים אך בהתקפות קשות יכולים להיפגע גם עצים בוגרים בעלי צימוח חדש וכן צמחים ועצים ממינים אחרים. זחלי העש מכרסמים בעיקר צימוח צעיר ומכאן הפגיעה העיקרית בעצים צעירים. זחלי עש היסמין הם קטנים מאוד וקשה להבחין בהם. עש הבוגר פעיל בלילה והוא מופיע בתחילת האביב.


בוגר של עש שיח היסמין
בוגר של עש שיח היסמין

אקריות

אקריות הן קבוצה של פרוקי רגליים המשתייכות למחלקת העכבישיים. צורתה של האקרית היא כעכביש זעיר היא בעלת ארבעה זוגות רגליים וגוף קצר שאינו מפורק. גודלן של האקריות זעיר ונע בין 0.3 ל-0.5 מ"מ וכדי לזהות אותן נדרשת זכוכית מגדלת ומיומנות רבה. רוב מיני האקריות מסוגלים לטוות קורים דקיקים. בין הפונדקאים של האקריות ניתן למנות עצי פרי, גפנים, גידולי ירקות וצמחי נוי. הנזק נגרם לפרי או לעלים על ידי מציצת נוזל התאים וגורם עיוותים ונינוס הצמח. בין האויבים הטבעיים של האקריות נמנות אקריות טורפות כדוגמת אקרית הסבירסקי.


אקרית העיוותים ניזונה בצד התחתון של העלים, העלים משנים את צבעם לברונזה ומשחימים. אמירי צימוח ועלים מתעוותים ושולי העלים מתקפלים. פקעי פרחים נושרים ועוצמת הפוטוסינתזה נפגעת. פירות נגועים מאופיינים בצורה מעוותת וצבעם הופך לגוון חום-חלודה.

אקריות קורים הינן רב פונדקאיות והן מוצצות את נוזל התאים. להן חמש דרגות התפתחות: ביצה, זחל, שתי דרגות נימפה ובוגר. הנקבה הבוגרת מטילה ביצים עגולות (בקוטר 0.15 מ"מ) על צידו התחתון של העלה. זחל לבן בוקע מהביצה ולו שלושה זוגות רגלים בעוד שלנימפות ולבוגר ארבעה זוגות. הפעילות של אקריות אלו מאופיינת בנוכחות קורים, שינוי גוון העלים לברונזה והצהבת עלים קשה.

אקרית החלודה מופיעה בעיקר בפירות הדר וניזונה על קליפת הפרי, על העלים ועל ענפים ירוקים. נזק מתבטא בקבלת גוון חום בפרי, בזנים לימון ואתרוג צבע הפרי הופך אפור-כסוף. העלים והענפים משחימים בכל זני ההדר.


נזק של אקרית בפרי הדר
נזק של אקרית בפרי הדר


קימחון

פטריות הקימחון נמנות עם משפחת פטריות הנאד. התפטיר בדרך כלל גדל שטחית על פני העלים, התפתחותו מוגבלת לתאי האפידרמיס של הצמח וצבעו לבן. הנזק לצמח הוא איטי ומתמשך והצמח הנתקף עשוי להמשיך להתקיים זמן רב. עלים, גבעולים, ניצנים ופירות מתכסים בכיסוי קמחי לבן. הסימפטומים העיקריים למחלת הקימחון הם סלסול הצהבה והתייבשות של עלים. מלבד נזק אסתטי, מתרחשת פגיעה תפקודית מערכות הצמח הגורמת לניוון ותמותה. הפטרייה תוקפת כל השנה ובניגוד להרבה פטריות מחוללי מחלות בצמחים, פטריית הקימחון אינה תלויה בלחות גבוהה לשם התפתחותה. בין המינים הרגישים במיוחד למחלת הקימחון נמנים מיני דולב, לגרסטרמיה הודית, לענה דרקונית (טרגון), מיני ורדים, מרווה, גפן, ביגוניה, ציפורני חתול ועוד.




סאירדיום בברושים

פטריית הסאירדיום תוקפת את מיני הברוש השונים, ובראשם ברוש מצוי שרגיש יותר ממינים אחרים. פטריה זו משגשגת בחודשי הסתיו המאוחרים והתסמינים הראשונים מתאפיינים בהפרשת זיבת שרף מהגזע והענפים. עם הזמן מופיעה החמה של הקליפה באזור הנגוע, כיבים על גבי הענפים, התייבשות נוף ואף תמותת העץ כולו. הענפים היבשים מהווים מוקד למשיכת חיפושיות קליפה המגבירים את התנוונות העץ.


חיפושית קליפת הברוש
חיפושית קליפת הברוש

מחלת הסאירידיום בברושים
מחלת הסאירידיום בברושים


זבובי פירות

מספר סוגים של זבובי פירות מוכרים באזורינו, הנפוצים הם זבוב הפירות הים תיכוני וזבוב האפרסק. מזיקים אלו מתרבים בפירות של עצי פרי שונים כמו הדרים, אפרסק, אגס, רימון, גויאבה ועוד. צבעו של זבוב הפירות הים תיכוני הבוגר הוא צהוב מפוספס ועיניו כחולות. הנקבה מחדירה את צינור ההטלה דרך קליפת הפרי ומטילה כ-3 עד 6 ביצים בכל הטלה בעומק של כ-2 מ"מ. נקבה אחת מטילה מאות ביצים במהלך חייה. הרימות בוקעות מן הביצים מתפתחות בפרי וניזונות מציפתו עד כדי ריקבון ונשירה של הפרי לקרקע. רימות הזבוב מבצעות התחפרות בקרקע ושם הן הופכות לגולם. מגלמים אלו מגיחים זבובים בוגרים.

זבוב פירות ים תיכוני
זבוב פירות ים תיכוני

רימות זבוב פירות
רימות זבוב פירות

זבוב האפרסק
זבוב האפרסק

זבוב הזית

זבוב הזית פוגע בפירות עצי הזית בלבד ומכאן שמו. אורך הבוגר כ-5 מ"מ וצבעו צהבהב-ערמוני, עיניו גדולות ומבריקות וצבען ירוק-סגול, צבע הכנפיים שקוף ובקצה כל כנף כתם שחור. הנקבה עוקץ את הפרי ומטילה ביצים בתוכו. הטלת הביצה בפרי מתחילה כאשר הפרי גדול יחסית ותכולת השמן מגיע ל-4%. בכל פרי זית יכולה להתפתח רימה אחת בלבד, הרימה לבנבנה ואורכה מגיע עד 7 מ"מ והיא חופרת מחילה בתוך הפרי. כאשר הפרי גדל, נוצרים סביב העקיצה שקע קטן והילה סגלגלה, ובהמשך הפרי מצטמק ונושר. באוכלוסיות גבוהות בקרה של זבוב הזית היא אתגר שמצריך ניטור מוקפד ושילוב של אמצעים שונים ללכידה המונית ויישום חומרים להדברת רימות.



עקיצות זבוב בזית
עקיצות זבוב בזית

​רימה של זבוב הזית
​רימה של זבוב הזית

כחליל הרימון

כחליל הרימון הוא פרפר יום נודד ממשפחת הכחליליים המגיע לישראל מדרום בחודשים יוני-יולי. צבען של הנקבות הוא חום, חלקן התחתון של הכנפיים בהיר ולו גוון קרמי מעוטר, בקצה הכנף ישנם כתמים שחורים בולטים כמעין עיניים מדומות. הנקבה מטילה ביצים בודדות על פירות שיטה, ינבוט ועל פירות הרימון. הביצה עגולה ופחוסה וצבעה לבן-כחלחל. הזחל בוקע מהביצה, חודר לפרי בו הוא ניזון ומתפתח. לאחר מכן יוצא הזחל מתוך הפרי והופך לגולם על ענפי העץ או על הקרקע.


​ביצה של כחליל הרימון
​ביצה של כחליל הרימון

​ זחל של כחליל הרימון
​ זחל של כחליל הרימון

עש התפוח המדומה

עש התפוח המדומה נפוץ בכל חלקי הארץ, זחליו מתרבים בפירות של פונדקאים מסוגים רבים ביניהם רימון, הדרים, אבוקדו, אפרסמון, פירות נשירים, אגוזים שונים, ענבים, גויאבות וגידולי ירקות. מזיק זה נחשב למזיק הסגר בארצנו, ונוכחותו בפרי מיועד ליצוא תגרום לפסילתו. העש הבוגר בעל כנפיים בצבע חום עם דגם מנומר, אורך גופו 6-9 מ"מ. הנקבה מטילה על פירות עד כ-460 ביצים במהלך חייה. בתחילת חייו הזחל בצבע לבן-צהבהב ובבגרותו ורוד-אדמדם. אורכו המרבי הוא כ-20 מ"מ ותחת ראשו קולר בצבע חום. הזחל ניזון ומתפתח בציפת הפרי ולאחר מכן מתגלם על הגזע או בקרקע.





מזיקי שלד


עש סס הנמר

סס הנמר הוא עש פעיל לילה, הזחל מקנן בענפים ובגזעים של עצי פרי ועצי נוי והוא נפוץ מאוד בכל חלקי הארץ. בין הפונדקאים ניתן למנות עצי מנגו, עצי זית, עצי תפוח, עצי שסק, כליל החורש, עצי מילה, קלרוטריה ועוד. עונת הפוריות של סס הנמר היא בתחילת הקיץ. בתקופה זו הנקבה מטילה צבר של ביצים ירקרקות על ענפים בקרבת הגזע. לרוב, ההטלה מתרחשת על אותו העץ עליו הנקבה התפתחה מזחל או על עץ סמוך. צבע הזחל לבן-צהבהב, על גופו נקודות שחורות ובולטות ואורכו כ-5 ס"מ. הזחלים בוקעים מהביצים וחודרים לענפים צעירים, מהם ממשיכים לענפים בוגרים יותר, נבירת זחלים ברקמות העץ גורמת נזק משמעותי לבריאות העץ. פעילות הזחלים מתרחשת מחודש יוני עד לחודש מאי בשנה העוקבת, בסוף תקופת התפתחות הזחל הוא מתגלם בפתח המחילה שיצר בגזע או בענף. סימן היכר מובהק של עש סס הנמר הוא הופעת נסורת רבה בסביבת המחילה במיוחד לפני שלב ההתגלמות.



​זחל סס נמר נובר בענף
​זחל סס נמר נובר בענף

​מחילות סס נמר בעץ תפוח
​מחילות סס נמר בעץ תפוח


חיפושיות קפנודיס

חיפושיות קפנודיס שייכות למשפחת הברקניות והינן מזיק התוקף מינים שונים של עצי פרי נשירים ועצי נוי כדוגמת אלה, פלפלון, צפצפה וערבה בוכיה. בארץ ידועים מספר מיני חיפושיות קפנודיס והנפוצות הן קפנודיס השקד וקפנודיס האבל. אורכה של החיפושית הוא כ-4 ס"מ, צבעה שחור מבריק ועל כנפיה פזורים כתמים לבנים ואפורים. תחילת הפעילות של חיפושיות קפנודיס היא עם עליית הטמפרטורה באביב ועד לירידת הטמפרטורה בסתיו. החיפושיות הבוגרות חיות על נוף העץ, הן ניזונות מקליפת ענפים דקים, פקעי פרי ואמירי הצימוח והן גורמות לנשירת עלים. הנקבה מטילה יותר מ-1000 ביצים במהלך חייה. הביצים מוטלות בקרקע בשעות החמות של היום והזחלים, לאחר בקיעתם, חודרים לשורשים וניזונים מהם תוך כדי תנועה לכיוון צוואר השורש. אורכם של הזחלים הוא כ-12 ס"מ, הם בעל מראה דקיק ופחוס וצבעם הוא לבן-צהבהב. זחל קפנודיס בודד עשוי לגרום נזק כבד לעץ צעיר, קבוצת זחלים אף יכולה להביא למותו של עץ בוגר.


​זחל חיפושית הקפנודיס
​זחל חיפושית הקפנודיס

חיפושית קפנודיס האבל
חיפושית קפנודיס האבל


יקרוניות

יקרוניות הן חיפושיות מקננות ומתרבות בעצי יער, עצי פרי וגם בעץ תעשייתי כגון פרגולות ורהיטים. בישראל ידועים כ-120 מינים שונים של יקרוניות. היקרוניות מאופיינות בגוף ארוך, צוואר תמיד רחב מהראש, בעלות מחושים ארוכים במיוחד ורגליים גדולות ביחס לרוב מיני החיפושיות. זחלי יקרונית הם ארוכים ועבים, לאורך גופם זוגות של גבשושיות אחיזה בהן נעזר הזחל בעת זחילה בתוך המחילות כשהוא נובר בעץ. רובם נוברים בגזעי העצים וחלקם ניזונים משורשים. משך התפתחות הזחל תלוי במידה רבה בתנאי הלחות בעץ וערכו התזונתי. רוב מיני היקרוניות יעדיפו לתקוף עצים חלשים אך ישנם מספר מינים המסוגלים לתקוף גם עצים בריאים.

יקרונית התאנה או בשמה העממי נובר התאנה מתרבה על עצי תאנה ועל עצים ממינים שונים נוספים. החיפושיות הבוגרות פעילות בחודשים יוני-ספטמבר והן חיות חודשים אחדים. הן מתעופפות בעיקר בלילות חמים ובשעות היום מסתתרות בחורים ובסדקים בקליפת העץ. הנקבות נמשכות לפצעי גיזום ולנקודות שבר בענפים ומטילות כ-150 ביצים במשך שמונה שבועות. דרן יקרונית נובר בגזע והתפתחותו נמשכת שלושה חודשים בעונה החמה. כשאורך הזחל מגיע ל-60-70 מ"מ הוא נובר בעצה עד התגלמותו. נגיעוּת בנובר התאנה עלולה לגרום לקריסת העץ כולו.

יקרונית השקד תוקפת בעיקר עצי פרי ורדניים ביניהם גם עצי שקד. צבעה שחור והיא מטילה את ביציה על קליפת הגזע בין החודשים אפריל-יוני. הבוגרים פעילים על פי רוב בשעות הערב. דרגות הזחל מתפתחות ברקמת העצה ונוכחותם מאופיינות בהוצאת נסורת רבה מהמחילות בגזע והפרשות שרף ע"י העץ. משך התפתחות הזחל לעיתים נמשכת למעלה משנה.


מחילות ודרן של יקרונית
מחילות ודרן של יקרונית

נובר התאנה
נובר התאנה

חדקונית הדקל האדומה

חדקונית הדקל היא מין של חיפושית חוטם, ידועה גם בכינויה "חדקונית דקל אסיה". אורכה של חיפושית בוגרת מגיע לכ-5 ס"מ וצבעה אדום-חלוד. חיפושית זו מקננת ומתרבה במינים רבים של דקלים בסביבה העירונית והכפרית. דקלים מהמין דקל קנרי והמין תמר מצוי הם המינים הרגישים ביותר. בתמר קנרי החדקונית תוקפת בעיקר דרך אזור הלולב, בעוד שבתמר מצוי היא חודרת בחלקים התחתונים של העץ (בפצעים או בנקודת חיבור החותרים). נקבה בוגרת מסוגלת להטיל כ-200 ביצים במהלך חייה, מן הביצה בוקע זחל נטול רגליים בצבע לבן-צהוב עם ראש בצבע חום מבריק. הזחל מכרסם את בסיסי כפות התמרים ואת ליבת העץ עד כדי התנוונות. אורך הזחל כ-7 ס"מ ולקראת התגלמותו הוא יוצא מן הגזע ויוצר מסיבי הדקל ומפסולת עלים יבשים "חדר התגלמות" בבסיסו של העץ. מחזור החיים של החדקונית נמשך בערך 7-10 שבועות. עץ נגוע מאבד את הסימטריות שלו, הלולב אינו גדל ואף עלול לקרוס, כפות תמרים מכורסמות בבסיסן ניתקות ונופלות למרגלות העץ. בנגיעוּת קשה נראית התייבשות העץ.



מקורות:

אמתי פ. 2005. מדריך החרקים בישראל ופרוקי רגליים אחרים. הוצאת כתר, ירושלים. עמ' 160,168.

קנת ר. 1998. מחלות בעצי יער. מתוך : קמחונות, בעריכת רותם, י. פלטי, י. ובן יפת, י. הוצאת מינהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני בית דגן. עמ' 185.

ביטון ש. 2011. פגעי גן הנוי והדברתם. הוצאת שה"מ תחום הגנת הצומח, משרד החקלאות.






コメント


bottom of page